העץ והדרך – במקום להתווכח על איך ללכת, לשים לב להולכים.

ברוכים הבאים לסיפור מרתק ומעורר השראה, "הדרך אל האילן הפלאי". במעמקי היער, נסתר אילן קסום, מסמל את החוכמה והאמת. סיפור זה מזמין אתכם למסע מיסטי ורוחני, בו קבוצת אנשים מחפשים את הדרך אל האילן האגדי. מדובר באלגוריה עמוקה ומורכבת, המשלבת בין ערכים של אחדות, צמיחה אישית וחיפוש אחר אמיתות רוחניות. הסיפור חוקר את תהליך ההתפתחות…

חוברת ט״ו בשבט

חוברת חגיגת ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות עם מערכי שיעור, פעילויות, סדר ט״ו בשבט, לילדים ומובגרים (וכל מי שביניהם). חוברת "ט"ו בשבט 2023" מציעה מדריך מקיף לחגיגת החג הייחודי הזה, המציין את תחילת המחזור החקלאי בישראל. החוברת מלאה בתוכן חינוכי, פעילויות, ותובנות על חשיבות העצים והטבע במסורת היהודית ובאחריות הסביבתית. היא מציעה שילוב ייחודי של…

בית כנסת ירוק

אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה. המסמך "בית כנסת ירוק" מציע מדריך לקידום קיימות סביבתית בקהילה ובבית הכנסת. הוא כולל רעיונות וכלים לשינוי סביבתי, תוך שילוב ערכי יהדות ואחריות לסביבה. מדובר במקור מקיף המסביר איך להפחית בזבל, לחסוך באנרגיה ולקדם פעילות קהילתית קיימת, תוך תמיכה בעקרונות של שמירה על הסביבה לדורות הבאים.

להרחיק יותר

יש מי שאומר שלא אמרו די בהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי, א-לא בארץ הרים, אבל במקום דרפיא ארעיהו צריך להרחיק יותר. לפיכך צריך להרחיק בית הכסא מבור חבירו עד שיכירו בני אדם שאינו עובר מלחות בית הכסא לבור, ולרווחא דמלתא ירחיק חמשים אמה. הגה:  ויש מי שחולקין על זה (מרדכי פ"ק דב"מ ופ'…

ואת כל היקום

(ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש"י זה ממונו של אדם המקימו על רגליו. וכי מי שאין לו ממון חיגר ברגליו ולא עמדה לו כל חכמתו ושאר המעלות האנושיות. ונראה שבגנות קנין הממון הוא מדבר… ויהיה נתון תחת ממשלת האדם לעשות בממונו מה שירצה, אבל לסוף מוחלפת השיטה שממונו מתגבר עליו אל כל אשר…

להיות שבע

הענין הוא כך כי העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל למקום שרשו למקום עליון, והרוחניות קדושה שבכל דבר הוא חיות של אותו דבר ובלתי זאת לא היה קיום לאותו דבר… ובאוכלו אחר כך האוכל הלז הוא מעלה כל החיות הקדושה שיש באותו מאכל למקום שרשו ובזה עושה נחת רוח להבורא יתברך שמו. ……

הדלקת נרות ביום

שאלה: תשובה: לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים בהם שמן הרבה שיעור שידליק כל יום שבת כולו עד הערב לא מצאתי לזה סמך ולא רמז בספרי הקודש ואני אומר לא יפה דבר זה וצריך לבטלו יען כי עוברים על בל תשחית בזה דשרגא בטהרא מאי אהני כי אין מקום להדלקת נר…

האכילה היא ביטוי לחוסר

על פי דברי אנשי אמת שחקרו במעשה ה' אשר עשה בהרכבת הבעלי חיים, שכל חי אוכל ושותה,שהיה ה' יכול לעשות שיתקיימו בעלי חיים בלא מאכל, והנה לפניך מין בריה ששואפת רוח והיה לה למזון, ואם ככה היה ה' עושה, היו ישראל נפנים לעסק התורה ולמצות, גם היו נמנעים מכמה מעשים בלתי הגונים אשר יסובבו מצורכי…

הבערת אש

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. הבערת אש אינה לכאורה פעולה יוצרת אלא פעולה הרסנית. מאידך, דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על – ידי האש עושה לו האדם את כלי – מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים, מפרידם ומעצבם… שביתת – מלאכה…

קשת בענן

(יב) זאת אות הברית אשר אני נותן …. ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו, וישלח חציו ויפיצם בארץ (תהלים יח טו), אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים, וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם. ועוד…

חג האסיף

בחג האסיף, אשר אז נשלם כמעט קציר השנה עם תבואת זרעך, ופרי הקציר והבציר מלאו אסמיך, גורנך ויקבך ויש לך די והותר לכלכלת ביתך וכל אשר לך. אתה שלו ושקט, שמח ובטוח, כי לא תדע כל מחסור בחורף הבא ואכלת ושבעת רוב דגן ותירוש…למען דעת: אם עשיר הנך, איש ישראל, כי לא העושר לא הרכוש…

לרוץ אחר עסקיו

…כך נצטוינו בעצם הלוכינו שתהא שינוי בשבת מבחול ואמר הנביא [ישעיה נח, יג] אם תשיב משבת רגליך ודרשינן [קי"ג.] מזה וגם מקרא דוכבדתו מעשות דרכיך שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול שבחול דרך האדם לרוץ אחר עסקיו ולפסוע פסיעות גסות אע"פ שקשה לעינים [שם] אמנם בשבת איסורא איכא לרוץ ולפסוע פסיעות גסות אלא…

דיבור בשבת

ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר, ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות. הגה: וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול; אבל מי שאינו מתענג, אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו….

סוד הטעם

עינוי דרישא חוורא:אך צריך שתדע כי הנה כתיב, חכו ממתקים (שה"ש ה, טז), וכן, וחכך כיין הטוב (שה"ש ז, י), וכן נאמר, חלק משמן חכה (משלי ה, ג), וזהו לענין הדיבור. אך צריך להבין מהו ענין החיך עם הדיבור.אך סוד הענין הוא… זה ודאי שהטעם הוא מקבל הדברים לפי מה שהוא. פירוש – כי בכל…

שביתה- תיקון העשיה

מפ' ויקהל פקודי נשכח ממני רק המעט אשר נזכרתי בפרשת ויקהל כו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות. אם כי השבת הוא השביתה ממלאכה. אעפ"כ הוא תיקון העשיה. כי ביטולו של דבר זה קיומו. ע"י שהמעשים מתבטלים בבוא יום השבת. עי"ז הוא דבר של קיימא. וז"ש רש"י שיהי' כאלו כל מלאכתך עשוי' כו'. שבאמת נעשה…

ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך אני ה'. זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית – בדיעות, במלים ובמעשים…"ואהבת לרעך כמוך": אדם שלם מבחינה רוחנית ומוסרית לא יבדיל בין שלום רעהו לבין שלום עצמו; כי הסיבה המביאתהו לדרוש את שלום עצמו – היא גם המביאתהו לדרוש את שלום רעהו. כי גם אהבתו את עצמו איננה אלא הכרת חובה; הוא…

התהוות העולם והיחס לבריאה

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִיתכִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹףדְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּתעַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּתוְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹףשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָאדְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָםוְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָהבְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָרלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ….

קדושת הארץ

המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. …חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות

התהוות העולם והיחס לבריאה

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָםכִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹוְאִם לא הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל מִי הָיָה מַרְאֶה רַחֲמָנוּתוֹוְעַל כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּתעַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כְּדֵי לְהַרְאוֹת רַחֲמָנוּתוֹוְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִבְרא אֶת הָעוֹלָםלא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹףעַל כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִיןוְעַל יְדֵי…

אין לך מה לתקן?

פעם אחת בראש חודש אלול עמד הרב הצדיק ר' יצחק מברדיצ'ב בחלון.עבר גוי אחד, מתקן נעלים, ושאל אותו: "וכי אין לך לתקן כלום"?מיד ישב אותו צדיק על הקרקע ובכה בכייה גדולה ואמר:אוי לי ואוי לנפשי שיום הדין בא ועוד לא תיקנתי את עצמי.

תיקון עצמי=תיקון הסביבה

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר: "כשראיתי כי אין בני עירי נשמעים לי,התחלתי לפשפש במעשי. שבתי וראיתי שאף בני ביתי אינם מכבדים אותי. הוספתי וחקרתי והשם יתברך האיר את עיני להבין, כי בי תלוי החטא, מאחרשאני בעצמי איני מתנהג כשורה. השתדלתי לתקן את עצמי. כיוון שראו בני ביתי כך, התחילו מצייתים ליוממילא גם אנשי עירי…

התחלת העולם

אמר רבי בונם:בראש השנה מתחיל העולם מחדש, וקודם שהוא מתחיל מחדש מגיע הוא לסופו.כשם שלפני הפטירה מתאמצים כל כוחות הגוף להחזיק את החיות, כך חייב האדם להחזיק את חיי העולם בכל כוחותיו. ר' שמחה בונים מפשיסחה

תולדות שמירת הטבע בישראל

עם קום המדינה החלה ביוזמתו של היינריך מנדלסון התארגנות במסגרת וועדה לשמירת טבע ליד החברה הבוטנית והזואולוגית.  וועדה זו גיבשה הצעה מפורטת לאזורים מוגנים ולשמורות טבע (הם עוד לא השתמשו במונח שמורות טבע אלא קראו לשמורות רזרבאטים).  ההצעה ראתה אור בשנת 1953.  וכך כותב פז: "בגופי התכנון והביצוע היו שהתקיפו הצעות אלו, שהיו חריגות ויוצאות…

סוכות- חג הקרבה אל הטבע

יאר ד' פניו אלינו, לקבל את רשמי אורות קדשו בימי החג שתוכנו ואופיו הוא להטביע את [חותם] אור ישראל בטבע החיים, בטבע הנפש, בטבע העולם, בטבע היש, בטבע ההויה. באים אנו בחג האסיף בירח האיתנים, במועד הגבורות – גבורות הגשמים ועוז הרוח, הכבדת האכף [עפ"י איוב ל"ג, ז] של הטבע הסתוי ההולך וממשמש לבוא, ואנו…

הכבול הציוני

כמו רבים אחרים למדתי בבית הספר על יתוש האנופלס. אני חושב שישראל הייתה המדינה היחידה בעולם, שלימדה לילדיה את תורת היתושים בשיעורי ההיסטוריה ולא בשיעורי הזואולוגיה. מבחינת מערכת החינוך הישראלית יתוש האנופלס, שהעביר את חיידקי הקדחת והדביק בהם את החלוצים, לא היה חרק, אלא מחבל. אחד מאויבי הציונות והיישוב היהודי. יחד עם עכברי השדה, השרב,…

התהוות העולם והיחס לבריאה

שר כיון שיש מנהיג לבירה זה העולם ואין בו דבר אחד לבטלה, מוכרח ניצול פעיל וחיובי של העושר, ואין מספיק כלל וכלל זה שלא ישתמשו בעושר בכיוון בלתי רצוי. כי גם העדר הניצול מפריע את הסדר בבריאה, כיון שענינה אשר כל החלקים שבה צריכים לסייע באופן פעיל לתכלית הכללית והאחידה. רבות שמעתי על כ', תכונות…

בת/ בר מצווה – הפניה אל הזולת

מרכיב שני [בבניית עולמם של בני המצוות] הוא ההתנהגות המוסרית הטבעית. אין האדם בעל כוח יצירה בלבד, אלא אף בעל יכולת שיפוט מוסרית, רגישות חברתית, וישרות פנימית. לא ייתכן ששנת בת המצווה לא תרחיב את מעגל ההתייחסות של בת המצווה מעצמה אל זולתה, ותרומם אותה מהאסתטיקה אל האתיקה ומהעצמיות אל החסד והרחמים. על כן ראוי…

התהוות העולם והיחס לבריאה

הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא עפ"י השגחה פרטית אשר הוא ית' גזר אומר אשר דשא פרטי זה חי' יחי' חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך…

שמחת החג

כבר כתבתי לך בני כמה פעמים במה שקדם, שהאדם נפעל לפי פעולותיו שיעשה תמיד, ורעיוניו וכל עשתונותיו נתפשים אחרי פועל ידיו, אם טוב ואם רע. ועל כן, כי רצה המקום לזכות את עמו ישראל אשר בחר, הרבה להם מצוות להיות נפשם מתפעלת בהן לטובה תמיד כל היום. … … וכמו כן, מצוות הלולב עם שלושת…

השמיטה – כמצווה בין אדם לעצמו

בין כל המצוות התלויות בארץ תופסת מקום מיוחד מצוות השמיטה, הן מצד היקפה והן מצד השפעתה על המבנה הכלכלי, החברותי, והמחשבתי כאחד. מקובלת היא החלוקה של המצוות למצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו… גדול מצווה זו של שביעית שכרוכים ומשתלבים בה שני התכנים גם יחד; וכמבנה-על המזדקף ועולה מעל שני תכנים אלה- מצווה…

בשר תאוה

ד. בשר תאוהבבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: (דברים יב,כ) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא הוצרכה…

חנוכה – תחילת התגברות האור על החושך בטבע

וראוי היה זה שיהי' בכ"ה בכסליו, שאז האור יוצא. כי בכ"ה באלול נברא האור בעולם, כי העולם נבראה באחד בתשרי (ראש השנה י, ב) ובו נברא האדם שנברא בששי ימי בראשית, והאור שנברא ביום ראשון היה זה בכ"ה באלול שנברא האור. ויש לאור ד' גבולים, הגבול האחד, שהאור הוא בתכלית התגברות שלו והחושך בתכלית המיעוט…

בין ברכת האילנות לברכת שהחיינו

בין ברכת האילנות וברכת שהחיינו: ייתכן שההבחנה בין שתי הברכות מבוססת על טבעו של האדם. כאשר האדם רואה אילן שפירותיו ראויים לאכילה – הרגש הראשון המתעורר בו הוא הרגש התועלתני השימושי, והוא מברך את הקב"ה על כך שזיכהו להגיע שוב לעונתו של פרי טעים זה – "שהחיינו". כאשר הפרי הבשל עומד לנגד עיניו, האדם מרוכז…

האור הגנוז מתגלה במעשים

אמר רבי אליעזר:אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.כיוון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובודר הפלגה, וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהם.ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא.(בראשית רבה ג) שאלו חסידים: היכן גנזו?השיבו: בתורה.שאלו: אם כן, כלום לא ימצאו צדיקים משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים…

משפט השימוש בחלב וצמר

השימוש בדברים שהם קנינו הטבעיים של בעה"ח, אפילו בשעה שאין האדם נוטל על ידם את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת וצמרה של הנגזזת, הנה נזרע אור זרוע בתורה האלהית שתצא צמחה בתור ההערה השכלית היותר עדינה, שגם באלה יש צורך לרשמי הדרכה ורגשי מוסר יקרים לאות, שכ"כ יהיו רמים וקדושים עדינים ושלמים החיים עד…

הדרך אל האושר

נפש האדם בראה אלהים ישרה, שמחה בחייה ומוצאת נחת ברגשותיה, כל זמן שיתאים האדם את חייו לחיי הטבע הכללי, ימצא אושר ושמחת לב. אמנם בתגרת יד החברה האנושית התרחק האדם מרגשות הטבע הטהורים ונעכרה גם כן דעתו. על כן המידה שתשיבהו אל ישוב דעתו הטבעי היא הקורת רוח הכללית המשותפת שימצא האדם בטבע. חסד ה'…

להתבונן בפרטי הבריאה

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל…

האדמה היא אחותנו

בפגאניות האלוהות היתה חלק מן הטבע, והאדם ואלוהיו שניהם היו אובייקטים של הטבע. אמונת הייחוד [המונותיאיזם], בלמדה שאלוהים הוא הבורא, שהטבע והאדם הם שניהם חברים-נבראים של האל, גאלה את האדם מנאמנות בלעדית לטבע […] השרת הקדושה מן הטבע לא הביאה כלל לניכור של הטבע, אלא קירבה את האדם לכל חי בתוך אחוות הלל ושבח. האדמה…

מצוות כיסוי הדם והשחיטה

טו. מצוות כיסוי הדם והשחיטהכיסוי דם החיה והעוף היא כמו מחאה אלהית, לעומת ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של האדם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כ"א) ונפשו זאת אומרת אוכלה בשר כי תאוה לאכל בשר (דברים יב, כא), וגם אוכלת בשר בכל אוות נפשה, באין שום רעיון של התנגדות פנימית, מצד…

מצוות נר חנוכה

שאלה זו יש להציג בנר חנוכה: מה מצוותה, להדליק אש או לעשות אור? מצינו מצווה באש: קיום המערכה על גבי המזבח, "אש תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו, ו), ומצינו מצווה באור: נר שבת, משום שלום בית (מסכת שבת, כ"ג, ע"ב). ובכן: מה גידרה של מצוות נר חנוכה? כשתימצי לומר, נחלקו בדבר אבות העולם, בית…

וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה

קיבץ מכל חלקי האדמה עפר, מזה המקום מעט, ומזה המקום מעט, ולא ככל בהמה וחיה, וכדיאתא בסנהדרין דל"ח א' אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו, וטעמו של דבר, משום שמשונה טבע האדם מכל בהמה וחיה שאינם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה לפי טבעו, וע"פ האקלים שנוצר שמה. מה שאין כן האדם נוצר…

השופר והחצוצרות

שהרי אנחנו חיים בתוך הטבע המקיף אותנו בחוקיו, והננו מצווים להתהלך עמהם, בקשר קדושת התורה והמצוה את חוקותיו תשמרו, חוקים שחקקתי בהם שמים וארץ. אמנם הננו גם כן מאוגדים, עם כל המעשים אשר רוח האדם הולך ומחדש אותם עם כל הטכניקה כולה, וכל הסתעפויותיה. וכשם שאנו מתהלכים עם חוקי הטבע בהתאמה לדבר ה' ואור תורתו,…

לעבדה ולשמרה

פס' טו: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה": פירוש הרש"ר הירש ד"ה ויניחהו: ה"עבודה" וה"שמירה" האמורות כאן אינן מתייחסות רק לעבודת הקרקע; אלא הן כוללות את כל התנהגותו המוסרית של האדם, במעשהו ובמחדלו. רש"ר הירש בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק כח

אל תשחית דבר! היה אדם!

'אל תשחית דבר', היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל, אשר באה אליך, אדם, כאשר אתה מזהה בעצמך את אדון כל הארץ… אכן, אדמה, צומח וחי, נושאים כבר את חותמך הנובע מהמיומנות האנושית הטכנית; הם עברו טרנספורמציה באמצעות ידך האנושית עבור צרכיך האנושיים, לדיור, לביגוד, למזון ולכלים, ואתה תופס אותם כרכושך. וכך, אתה עומד במרכז…

לשמרה- מפני האדם!

"לשמרה"- להגן על הגן בפני חיות רעות, שלא תאכלנה את פירות עציו, אשר לא נועדו להן."ויצו… על האדם"- אבל לא רק מפני החיות היה צריך האדם לשמור את הגן, אלא גם מפני עצמו ושכמותו… רד"צ הופמן ד"ה "לשמרה"

לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים

לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים המכה בו ואומר לו: גדל! ואם כורתים אותם פוגעים בכח שלמעלה המצוה להם לגדול. והשוו חכמים את יציאת נשמתו של האדם לכריתת העץ, שאמרו בפרקי דרבי אליעזר: 'בשעה שכורתים אילן שעושה פירות, קולו יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע'. וכן בשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף. אם כן…

חניה ברשות הרבים

על שימוש במדחן – חניה: 'הנה רחוב העיר הוא רשות רבים וכל מי שרוצה לעמוד שם בלי רשות אסור לעמוד בו יותר מהצריך לו לצורך משאו או הליכתו ככל שאר בני העיר. אלא שנבחרי העיר עם המושל שהוא הראש העיר החליטו ליתן רשות השתמשות וזכות לעמוד בזמנים ידועים ברחוב העיר בעד תשלום שכר… 'היו לי…

אסור ומותר ברשות הרבים

הרי מדיני תורה יותר אוסרין מדיני האומות, שהרי אסור לרוץ ברשות הרבים ואף לא לעמוד ואסור מלהשתמש בכל דבר המונע לרבים מהלוך… על כל פנים רשות הרבים אינו מקום שרשאי כל אדם לעשות בו מה שרוצה אלא אדרבה אינו רשאי לעשות בו כלום, ומדין התורה יש עוד יותר להחמיר ממה שמחמירין מצד חוקי המדינה'. בהמשך…

העולם נברא בשבילי

כי צריך כל אדם לומר :כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז) . נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם. ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם. ר' נחמן מברסלב, לקוטי מוהר"ן, ה'

שימוש ברשות הרבים

הבונה ביתו אע"פ שהוא רשאי להניח העפר והאבנים ברשות הרבים כפי מנהג המדינה עכ"ז עפר ואבנים שאין לו צורך בהם בעבור הבנין וסופו לפנותם אל יניחם זמן הרבה שיכשלו בהם עוברי דרך, אלא יפנה אותם מיד ולא יאמר אדם מי מונע אותי ומי טוען כנגדי ומי רואה אותי אם אזרוק נבילה או דבר סרוח לרשות…

תפילת הנוטעים

אבינו שבשמיםבונה ציון וירושליםומכונן מלכות ישראל.השקיפה ממעון קדשך מן השמיםוברך את עמך את ישראלואת האדמה אשר נתת לנוכאשר נשבעת לאבותינו רצה יי ארצךוהשפע עליה מטוב חסדך.תן טל לברכהוגשמי רצון הורד בעתםלרוות הרי ישראל ועמקיהולהשקות בהם כל צמח ועץ.ונטיעות אלהאשר אנחנו נוטעים לפניך היוםהעמק שרשיהם וגדל פארםלמען יפרחו לרצוןבתוך שאר עצי ישראללברכה ולתפארה. וחזק ידי כל…

בל תשחית-מידת החמלה

הרב אריה לוין מספר בזיכרונותיו, כיצד למד את מידת החמלה מהרב קוק, כאשר התלווה אליו באחד הימים לשוח בשדה: בדרך קטפתי איזה עשב או פרח. הזדעזע רבנו, ואמר לי בנחת: האמן תאמין לי שמימי נזהרתי לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח, שיכול לגדול או לצמוח, כי אין עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, ואומר…

בל תשחית- החכמה החסכונית

אמר מר זוטרא, האי מאן דמכסי שרגא דמשחא ומגלי דנפטא, קעבר משום בל תשחית[תרגום: המכסה נר של שמן או מגלה נר של נפט, שהם דולקים על ידי זה מהר, עובר על בל תשחית] בבלי, שבת, ס״ז, עמוד ב הגולמיות היא לעולם מסתפקת בכל ידיעה ושימוש בהכללות, אינה חפצה להיות מעמקת וחודרת בכל דבר וענין בפרטיותו,…

לעבדה ולשמרה

ויניחהו- נתן לו מצות שבת כד"א וינח ביום השביעי.לעבדה- ששת ימים תעבוד.ולשמרה- שמור את יום השבת לקדשו. נתיבות שלום, ר' שלום נח ברזובסקי, נתיבות נועם שבת עמ' סט

רשות הרבים-הרשות שלך

האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא גם לגבי היחיד הרשות שלך האמיתי, לעומת מה שהרשות היחיד הוא באמת רשות שאינו שלך? (בבא קמא דף נ) זה חוק עולם שהוא מחויב להיות חקוק על לוח כל לב מישראל, ההולך ומתקבץ אלינו לשם בנין ארצנו ותחית עמנו.

מדות טובות במשלוח מנות

רֶמֶז אַחֵר יֶשׁ בְּמִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת בְּפוּרִים, שֶׁמַּרְאֶה עַל מִדּוֹת הָעֲנָוָה וְהַכָּרַת הַטּוֹבָה הַטְּבוּעוֹת בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם:אָדָם שׁוֹלֵחַ מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא מַכִּיר לוֹ טוֹבָה בַּדָּבָר שֶׁעָשָׂה לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ דּוֹר (דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי), שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנַת כְּלָיָה, הִתְוַדּוּ עַל עֲווֹנָם וְשָׁבוּ (אֶל ה') בְּכָל לֵב: וּכְשֶׁנִּצְּלוּ אח"כ מִן הַסַּכָּנָה…

שמחה

עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו ולישב דעתו ולחשוב על תכליתו הנצחית. וצריך לחזק עצמו שיבוא לשמחה בכל מה שאפשר, ולהשתדל ולמצוא בעצמו איזו נקודה טובה, כדי לבוא לשמחה … גם צריכים כמה פעמים לשמח את עצמו על ידי דברי בדיחות. מריבוי צרות האדם, שסובל…

להביא את ושתי המלכה

כיוון שנשתכרו, לא עשו כמו ישראל. ישראל, כשהם אוכלים ושותים, מי שיודע לומר הלכה או פסוק או משנה או אגדה, אומר. אבל אומות העולם אינן כן. כשאוכלים ושותים יין, כיוון שנכנס בהן היין, התחילו להזכיר עריות. אלו אומרים: "הפרסיות נאות", ואלו אומרים: "המדיות נאות".אחשורוש, שהיה טיפש, אמר להן: אין נאה כושתי המלכה. ולא תאמרו שהיא…

על יום הכיפורים

  איש הדת הרי הוא סובייקטיבי ביותר… על ידי זה מתבארת הסתירה הגדולה בנפש איש הדת ביחס להערכת עצמו. מחד גיסא הרי הוא מרגיש בשפלותו ובקטנותו, בחלישותו ובאפיסת כוחו, שאפילו "יתוש קדמו, שלשול קדמו". הוא רואה את עצמו כיצור חלוש ורפה אונים. מבחינת יצורי הטבע הרי הוא היצור הביולוגי, שהקדיח את תבשילו ויצא לתרבות רעה….

התשובה הטבעית

את התשובה אנו מוצאים בשלוש מערכות: א) תשובה טבעית ב) אמונית ג)תשובה שכלית. בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי (הכלל). ואחרי הבירור…

עבודת האדמה

אין הארץ מתפתחת אלא למען האדם- לצורך עבודתו המוסרית עלי אדמות. שלטון האדם באדמה קרוי בעברית "עבודה" – ויש לכך משמעות עמוקה. "עבד" קרוב ל"אבד". אמור מעתה: אין "עבודה, אלא התבטלות; העובד מבטל רצונו – מפני רצון אחרים ומטרתם. האדם השליט באדמה, עובד במישרין את ה'; ואילו בעקיפין הוא עובד את האדמה. שכן ה' העבידו…

עץ החרוב – סמל לנטיעה לדורות הבאים

חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, בהמובלט בתוקפו בעץ החרוב. (הראי'ה קוק, 'מגד ירחים', חודש שבט)   חשק נטיעת אילנות' , שמחת היצירה בנטיעת עצי מאכל, נובעת על-פי רוב מעולם החומר. 'התחשק' קשור לעולם החושים 'כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים' והנוטע מתכוון להנאתו הוא, לזכות בפירות העץ למאכל, למלא תאוות…

פורים ויום הכיפורים

מובא בתיקוני זוהר, שפורים כיום הכיפורים. כמו שהתענית והתשובה שביום כפור חובה לקיימם מפני גזרת הקב"ה, כן גם שמחת פורים. לא רק אם האדם עצמו בשמחה צריך הוא לשמח, אלא אף אם הוא בשפלות ובשבירת הלב, המוח וכל רוחו נרמס, חוק הוא שצריך, על כל פנים, איזה ניצוץ של שמחה להכניס אל ליבו. וכן גם…

תפילה לשמחת פורים

ריבונו של עולם, חזקני בשמחה וחדוה תמיד, ואזכה לגרש ולבטל ממני ומכל ישראל קליפת המן – עמלק ולהמשיך עלי קדושת הנס והישועה של פורים. ועזרנו והושיענו להתענות תענית אסתר ותפתח את לבבי שאזכה להרגיש עוצם צרת נפשי עד שאזכה לזעוק זעקה גדולה ומרה כראוי לי לזעוק, עד אשר יתעוררו רחמיך עלי באמת, ותמהר להושיעני. ונזכה…

וירדו בדגת הים

.. הרי משמעות 'רדה ב-': להשתלט על עצם, מבחינה מסוימת על מהותו. ואכן, זה מעמדו של אדם ביחס לבעלי החיים:תפקידו איננו להכניע כלה את כולם. אולי יש בחינות לארץ וליצוריה, המופקעות מתחום שלטוננו; מבחינות אלה הרי הם תכלית לעצמם. אך תפקידו של אדם לרדות "בם"- לא "אותם"; עליו להפעיל את שלטונו בכל בעלי  החיים, בהם…

פירוש השם אדם

דעות שונות נאמרו לגבי האתימולוגיה של המלה אדם. דעתו של יוסף בן מתתיהו אדם מלשון אדם, צבע הדם;  אולם הדעה המקובלת היא שהמלה אדם באה מן האדמה, כלומר הארצי, כשם שאנוש פירושו החלש. הרש"ר הירש גוזר את השם מלשון הדום, ופירושו נציגו וממלא מקומו יתברך עלי אדמות. הפירוש המקובל – מלשון אדמה- נראה לנו כנכון…

ר' חיים מצאנז היה אומר:

בצעירותי בערה בי אש וחשבתי לתקן את כל העולם; לכשגדלתי נתייאשתי מלתקן את העולם וחשבתי לתקן את בני עירי; וכשנוכחתי לדעת שגם זה אינו אפשרי חשבתי לתקן את משפחתי; וכשזה לא עלה בידי הגעתי למסקנה שעליי לתקן את עצמי. ולכשעבדתי על עצמי ממילא משפחתי הושפעה מכך, וממילא כל בני עירי וממילא כל העולם כולו

שמיטה

את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד היא לאומה זו, שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלא זוהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה של עול עם העמל והדאגה, הזעף והתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה…

צער בעלי חיים

וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות ואסרה שיענה אותם בשחיטה רעה ולא בנחירה ולא יחתך מהם אבר כמו שבארנו, וכן אסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד, אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר…

חופת עצים

הוָּה מִתְיְלִיד יָּנוֹקָּא שָּתְלִי אַרְזָּא, יְנוּקְתָּא שָּתְלִי תוֹרְנִיתָּא, וְכִי הָּווּ מִינַסְבִי, קַיְיצִי לְהוּ וַעֲבַדוּ גְנָּנָּא. תלמוד בבלי, גיטין נז, א תרגום ופירוש: שהיו נוהגים בביתר כאשר נולד תינוק היו שותלים ארז, כשהייתה נולדת תינוקת שותלים תורנית. וכאשר היו נישאים זה עם זה היו קוצצים את העצים הללו ועושים להם מהם חופה.

נחשון בן עמינדב

כשעמדו בני ישראל על הים, היו השבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: "אין אני יורד תחילה לים", וזה אומר: "אין אני יורד תחילה לים". מתוך שהיו עומדים ונוטלים עצה אלו ואלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה. סוטה ל"ז

יום הגשם

אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים …אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנא' (דברים ל"ב, ב') "יערף כמטר לקחי" ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד', ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"…אמר רבי חמא בר' חנינא…

יפי הבריאה והמידות הטובות

ובשוב דעתו אל מקור הטבע, מעשה ידי יוצר, ישובו אלו כל חמדות הנפש הטבעיות, רגשי קודש והתרוממות נפש אל אל אלים. וכל מידות טובות הטבעיות אשר לאדם הישר, אשר לא השחית דרכו על-ידי עזיבתו אורח ישרים הסלולה. הראי"ה קוק, עין איה – ברכות, כרך ב' ירושלים תש"ן, עמ' 297

לא לעקור המין

כי יקרא קן צפור לפניך – גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח). כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם, או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם…

כי טוב

וקיומם יקרא "ראיה" … והענין להורות כי עמידתם בחפצו, ואם החפץ יתפרד רגע מהם יהיו לאין. וכאשר אמר בכל מעשה יום ויום וירא א-להים כי טוב, ובששי כאשר נשלם הכל וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, כן אמר ביוםהראשון בהיות האור וירא א-להים כי טוב, שרצה בקיומו לעד: רמב"ן על בראשית פרק…

ואדם אין

בראשית פרק ב פסוקים ד- האלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יקוק א-להים ארץ ושמים:וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יקוק א-להים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה כי לא המטיר – ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם…

ברייתו של עולם

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד: קהלת פרק ה פסוק ח ורבנן אמרי ויתרון ארץ אפילו דברים שאתם רואים בעולם מיותרין כגון זבובין פרעושים ויתושים אף הן בכלל ברייתו של עולם דכתי' (בראשית ב) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויקרא רבה (וילנא) פרשה כב סימן ב

דרך האמצע

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו, לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו, כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת…

ואותו לא תכרות

ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה – פירשו המפרשים ז"ל כי חיי האדם ומזונו הוא עץ השדה, וכענין שכתוב (דברים כד) כי נפש הוא חובל, ועל כן אנכי מצוך שלא תשחיתהו כי ברכה בו. ולפי דעתי כי האדם נמשך אל לא תכרות ובאור הכתוב כי לא האדם עץ השדה שיבא מפניך במצור כמו האדם,…

מלאכת האש

…וכלל כל המלאכות במלאכת אש, כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע"י האש כי האש סבתם ועקרם, ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת שהוא תחלת היתר המלאכות לברך על האש: בורא מאורי האש, לפי שהאש תחלת המלאכות במעשה בראשית וכענין שכתוב ביום ראשון: (בראשית א, ג) "ויהי אור" רבינו…

השחתה שלא לצורך

שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך  השחתה שלא לצורך המצור, כמנהג המחנות. והטעם, כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב  הארץ אולי יוכלו לה, כענין שנאמר  (מ"ב ג יט)   וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו, ואתם  לא תעשו כן להשחיתה, כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם. כי האדם עץ השדה הוא, ממנו …

הלכות שכנים ברמב"ם

מי שעשה גורן בתוך שלו, או קבע בית הכסא, או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהן צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו כדי שלא יזיקו, אפילו היתה הרוח הוא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ וכיוצא בהן ומגיעתן לחבירו הרי זה…

לעבדה ולשמרה- זו שבת

וע"ד המדרש: (פדר"א יב) לעבדה ולשמרה, מה עבודה היתה בתוך הגן שאמר "לעבדה", שמא תאמר לזמור כרמים ולחרוש ולשדד האדמה או לקצור או לעמר והלא כל האילנות נצמחים מאליהם. שמא תאמר יש מלאכה בג"ע והלא נהר מושך ויוצא מעדן, שנאמר: (בראשית ב, י) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", ומה לעבדה, אלא לעסוק בד"ת ולשמור…

עליה ירוקה לרגל

אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים… והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם…

שבעת האושפיזין

אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד…

שמחת מצווה

כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו…

לנסוע כדי לאכול

שמעתי מהבעש"ט שביאר פירוש הכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ואמר על אותן האנשים הנוסעים לארץ מרחקים בסחורות וכדומה, המרחיקים נדוד, לא מחשבותיו יתברך שמו מחשבותם, כי הם חושבים בנפשם שכל עצמם עם דרך נסיעתם לארץ מרחקים הוא בעבור הרבות זהב וכסף חילוף סחורתם, ולזה המה מקצים רגליהם, ובאמת הוא יתברך שמו לא כן…

לאכול נכון

ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. על דרך הפשט הוזהר אדם בכאן בשתי מצוות, מצות עשה ומצות לא תעשה: מצות עשה מכל הגן אכל תאכל מצות לא תעשה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו: ומביא במשך חכמה על בראשית פרק ב פסוק טז: מכל עץ הגן אכול תאכל –…

חיי נפש הוא חובל

וזה פירושו,  כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי  האדם עץ השדה , והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל  (דברים  כד, ו)  , כי חיי נפש הוא חובל.  ואותו לא תכרות . דבק עם  לבא מפניך במצור . הנה לא  תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם, רק…