אז ירנן

הפיוט "אז ירנן", מביא אלינו את שירת הטבע ומלואו, תוך דגש על עצי הפרי למיניהם. כל אלה מפארים ומקדשים את הבריאה ואת בוראה.

חמישה עשר בשבט- תורת המעשר

"בט"ו בשבט – ר"ה לאילנות" החיזוק וההבראה שהביאה תקופת החורף בטבע, כבר הושגה ברובה, וכבר נראה כחו הדוחף של הלשד החדש בעורקי החיים של האילנות, על כן מונה החק הישראלי את שנת הולדתן של הפירות מט"ו בשבט ומסדר לפי זה את החובות וסדר החובות המוטלות על היהודי עם יבול השנה של הטבע

כי האדם עץ השדה

כולנו זוכרים את חוויות הילדות הקשורות בט"ו בשבט. בדרך כלל, היינו מקבלים שקית קטנה עם צימוקים, תמרים וחרוב תוך הרצאה על פועלה של קק"ל ועל החשיבות של נטיעת עצים בארץ ישראל. זה היה ט"ו בשבט. אך מובן, שלחג זה משמעות עמוקה הרבה יותר

לתקופות השנה: חגי החורף

שלישיית החדשים האחרונה היא עומק החורף, כשם שתמוז-אב היו עומק הקיץ. בזוג נחדשים טבת-שבט אין חגים; יש צום עשירי בטבת, ולאחר מכן – יום-המפנה, ט"ו בשבט (שאינו ממש חג, כמו שיוסבר להלן);; ואילו החודש השלישי, אדר עומד כולו בסימן פורים;

ארץ זית שמן

משל יותם מבליט את מעמדו המיוחד של הזית בין עצי ארץ-ישראל. בבקשם אחרי מלך העצים, טבעי וברור שהפנייה תהיה ראשית אל הזית, אשר לו מעמד בכורה בין העצים וראוי הוא למלוכה. ניתן להניח, כי הזית קנה לעצמו מעמד נכבד זה בשל היותו מרכיב מרכזי בתרבות החומרית בימי קדם. מתוך הספריה הוירטואלית של מטח.

מי מפחד מהחושך?

התקופה של טבת היא היום הקצר ביותר בשנה, וסביבו נחוגים החגים הפגניים המוכרים לחכמי התלמוד בשמות – קלנדא וסטרנורא, וביחס אליהם מביאה הגמרא את שני הסיפורים על אדם וחוה.מאמר תוך אתר החגים של מכון שיטים

הורדת גשמים

האם קיים קשר בין מצב הגשם למצב הרוח?
בדף לימוד זה נתמקד בשני היבטים – האחד, הגשם כמשקף את היחסים בין אדם למקום. והאחר- הגשם כמשקף את היחסים בין אדם לחברו.

לתקופות השנה- חורף

מייד אחרי ההארה המרוכזת והאדירה של תשרי, שוקע קו-השנה אל תוך כיסוי החורף.
מבחינת הטבע, האקלים – החורף הקר, הלח והחשוך מהווה הסתר האור, החום והיובש הקיצי; אבל דווקא בחסות שמיכת החורף, מתרחשת נביטה וצמיחה בלפי פוסקת.

סור מרע עשה טוב- צמצום פליטת גזי חממה

משבר האקלים או "התחממות כדור הארץ" היא תופעה פיסיקאלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולאריות של נושא זה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות יעסוק מאמר זה בעיקר בלקיחת האחריות הסביבתית על ידי בני האדם הגורמים לה.

הקשת והברית

למונח "קשת" ישנן שתי משמעויות עיקריות, הקשת ככלי ציד או ככלי נשק, והקשת כמופע ססגוני מרהיב בשמים.
האם יש קשר ביניהם? האם מלבד הצורה הקשתית המשותפת, ישנו קשר פנימי נוסף? מהו? מה משמעותה של הצורה הקשתית?

להיות בני נח

בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס

מקום האדם בעולם

מהו היחס האמיתי בין האדם והעולם בו הוא חי – האם האדם הינו תכלית הבריאה שבאה לשרתו ולענגו ותפקידו מתמצה בהנאה משפע העולם והודיה לה' יתברך, או שמא הוא משרתו של הקב"ה בתחתונים – ותפקידו לשמור על הבריאה ולטפחה? איזו התנהגות סביבתית מתבקשת על ידי כל אחת מהגישות?

שירת הבריאה-חשיבות מגוון המינים בטבע

האם ילדינו יכירו את הנחליאלי כמבשר הסתו? האם באביב הבא נזכה לראות פרפרים בשלל צבעים מרפרפים מעל פרחי הב?? מהו המגוון הביולוגי ומה חשיבותו להמשך החיים על פני כדור הארץ ? ומה הקשר אלינו – בני האדם? לימוד על המגוון הביולוגי מתוך קריאת "פרקי שירה" (שירת הבריאה) המיוחסים לדוד ולשלמה בנו.

גלובליזציה מול תרבות בת קיימא

מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו

אקולוגיה יהודית- השפע שבצמצום

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

נח, פילוסופיה, ואיך מונעים מבול שני?

פרשת נח מתארת את המבול שהשמיד את העולם כולו בעוון בני האדם "ותמלא הארץ חמס". בפעילות זו ננסה להבין מהו אותו "חמס" מקראי, איך הוא קשור לימינו ולמשבר הסביבתי ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת למנוע מבול שני.

סוכה לא לנצח

חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת מאה מטר.

סתיו על קו הרוחב

אחד היסודות המשותפים ליהדות ולפילוסופיה הסינית הוא החיבור לזמן, למעגל השנה.
הרעיון שמחזוריות הזמן טומנת בחובה מפגש עם יסודות נפש ורוח שונים. מתוך כך לאדם המתבונן והחי בתוכם מוזמנת האפשרות לעבודה פנימית העוברת דרך חילופי העיתים.

סוכות

שתי מצוות מרכזיות יש לנו בחג הסוכות ובשניהם אומרת לנו התורה לצאת מן השגרה, לעזוב את שאון החיים ואת המרוץ המטורף , להתייחד עם הטבע הנפלא ועל ידי כך להגיע לשמחה האמיתית

תשרי חברתי סביבתי

"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.

תקופת השנה

הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש

לתקופות השנה- חודש תשרי

בפרקים הקודמים דובר על כך, שששת חדשי הקיץ, על עליותיהם וירידותיהם , זורמים אל תשרי, "החודש השביעי", ומגיעים בו אל שיאם; וחודש שביעי זה עצמו הוא גם החודש הראשון לחורף.

את ההתבוננות בחורף נתחיל, אם-כן, בחודש תשרי, שהוא הציר המרכזי המחבר את הקיץ והחורף.

להכיר את שדותינו- כיצד עובד החינוך לטבע?

המפגש של האדם עם הטבע יוצר מערכת של סקרנות ותהייה אשר מובילה לתהליכים של חקירה ולמידה. על העצמת תהליכים אלו להיעשות בניסיון לשבור את הניכור בין האדם לטבע ולא להוסיף עליו, כפי שעושים המדעים והאמנויות המודרניים והפוסט-מודרניים, בכולאם את עולם הטבע בחדרי מעבדותיהם ובגלריות אמנותם

כחול אשר על שפת הים

אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים

חזון הצמחונות והשלום

לפני כמאה שנה כתב הראי"ה קוק מאמר בשם 'אפיקים בנגב'. המאמר, שהודפס לראשונה בכתב העת 'הפלס', נערך ששים שנה לאחר מכן על ידי תלמידו הרב דוד חי הכהן ('הנזיר'), והפך לחיבור הידוע כיום בשם "חזון הצמחונות והשלום". החיבור יצא לאור לראשונה כחלק מן הספר "לחי רואי", ספר זיכרון לעילוי נשמת נכדו של הרב קוק

על אוכל וקיימות

מזון הוא אחד הנושאים העולים ותופסים את מרכז הבמה בתנועה לקיימות. וכי למה? יש כאן את כל הקשת של ההשפעות הסביבתיות הפיזיות, החל ממים וקרקע והשימוש בהם דרך פגיעה במגוון מינים ברחבי העולם, וכלה בתרומה למשבר האקלים

גבול שם להם בל יעברון

בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.

כשהשוק נכשל בעת מילוי תפקידו

המונח 'כשל-שוק' מתייחס למצב בו השוק נכשל במילוי תפקידו המרכזי, ואיננו מקצה ומחלק את המשאבים בחברה האופן הטוב והיעיל ביותר. דעה אחרת, וסובייקטיבית יותר, תאמר שהשוק נכשל כאשר הוא איננו מצליח לענות בפועל למה שנראה בעיניהם של בעלי אותה דעה כמטרות מוסריות חשובות.

המנעות מעשייה היא ביטוי ליכולת

מדור הקודם בחנו את שאלת תכלית המלאכה והקניין, השייכים לצד ה'לעבדה' שבפסוק המכונן של גישתנו ('וינח ד' א-להים את האדם בגן-עדן לעבדה ולשמרה'). מתוך כך שומה עלינו לעיין מעט במהותה של הכלכלה המודרנית וביחס שלה אל הסביבה

לעבדה ולשמרה

את יסוד ההתייחסות לעולם הטבע ביהדות נתחיל לברר, באופן טבעי, מסיפור הבריאה. כידוע, לכל אורך הסיפור מופיע הקב"ה רק בשם 'א-להים', המשוייך בקבלה ובחסידות למידת הדין שפועלת לאחר הצמצום הראשוני, ובאופן ספציפי יותר הוא מסמל את פעולת חוקי וכוחות הטבע

מה בין כלי וחפץ?!

מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים זיהום סביבתי ארוך טווח. מחד גיסא, נבחן מעמדם ההלכתי של הכלי החד פעמיים ומאידך גיסא נבחן הרקע התרבותי של השימוש החד פעמי ללא התקשרות בין האדם לסביבתו ולחפציו. במאמר זה היה שילוב מרתק בין התייחסות לסוגייה סביבתית בוערת ובין מבט חדש על פי המקורות היהודיים. המאמר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא יהדות וסביבה של השומרה.

שמיטה – לפרשת בהר

מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.